רקע:
מזה מאות שנים מהווה ארץ ישראל מוקד מרכזי לעליה לרגל. עולי הרגל היו והינם בני כל העמים, הדתות והאמונות השונות. בארץ ישראל היה עולה הרגל, למן התקופה המוקדמת, חלק בלתי נפדר מן הנוף האנושי. קיומם של ישובים רבים התאפשר לעיתים בזכותם של עולי הרגל. הפרוייקט מהווה רצף של התרחשויות המתמשכות לאורכם של מסלולים העוברים בין אתרים היסטוריים רבים. חלק מן האתרים הם אתרי פולחן פעילים ובעלי מסורות רבות שנים. חלק אחר הם אתרים ארכיאולוגים המזוהים עם מקומות המוזכרים בתנ"ך או בברית החדשה. הדרכים עוברות בין אתרי טבע כגון: קרקעות חקלאיות מעובדות, מעיינות, נחלים, צוקים ואתרי תצפית ונופים מרהיבים המהווים נוף מורשת תרבות. למרות רבויים ורבגוניותם של האתרים הפזורים בגליל המזרחי בכלל ולאורך חופיה של הכנרת בפרט, הדבר המקשר ביניהם הוא הדרך עצמה. כדבריו של גוסטב פלובר:" לא הפנינים יוצרות את המחרוזת אלא החוט". דרכי הבשורה קושרת בין הפנינים ומהוות לעוברים בהן חוויות דתיות, היסטורית ונופים המתמשכים לאורכן. הדרכים עוברות מן העיר העתיקה בנצרת על אוסף כנסיותיה ואתריה דרך אתרים מקודשים לנצרים כגון: כפר כנא, הר תבור, מגדל, כפר נחום והר האושר. כמו-כן דרך אתרים ארכיאולוגים והיסטוריים כגון: צפורי, כורזין, קבר יתרו, קבר יונה הנביא .דרך כפרים כגון: משהד, טורען, כפר זיתים, ארבל, חמאם, קיבוץ לביא, גינוסר וכן בין אתרי טבע ונוף כגון: קרני חיטין, הר תבור, צוקי הארבל וחופי הכנרת. מגוון זה של תרבויות ישוב כה שונים ומגוונים יכול לאפשר קיומם של מפגשים מרתקים, לא רק עם ההיסטוריה והדתות אלא עם אנשים בני המקום, אורח חייהם וצורות השונות של ההתיישבות והמגורים וכן דרכי עבודתם את הקרקע. כל מרכיבי הפרוייקט כבר קיימים בשטח: הנופים, האתרים, ההיסטוריה, המסורות והאנשים.

תיאור הפרוייקט:

בשלב ראשון של הפרוייקט אין אנו חייבים לבנות דבר, לא לסלול ולא לפתח. כל שעלינו לעשות הוא לראותם כחלק ממכלול הסטורי ונופי ולהגן עליהם מפני פיתוח מואץ ובלתי מבוקר אשר יפגע בחוויות הרגשיות והדתיות המהוות את עיקר המשיכה של הצליינים ועולי הרגל זה מאות שנים. חלק ניכר מהצלחת הפרוייקט הינו במציאת האיזון הנכון בין פיתוח ושיפור תשתיות לשרות המבקרים לבין שמירת האתרים ובעיקר הנופים הסובבים אותם במצב האותנטי. פעילות כגון: שילוט, הצללות, סימון שבילים, נטיעות ואספקת שירותים חיוניים – מחייבים זהירות רבה והחלטות מושכלות – זוהי מהותו של פרוייקט דרכי הבשורה בגליל. הפרוייקט מספק תשובות מגוונות לביקורי צליינים מדתות שונות עם צרכים שונים. נוצרים רבים באים למקומות הקדושים להם על מנת לקיים טכסי פולחן שונים אשר לא תמיד עונים על דרישת זרמים אחרים בנצרות. קיימים גם הבדלים ניכרים ברמה הכלכלית של הקבוצות השונות העולות לרגל. לקבוצות אלו דרישות שונות וצרכים אחרים. זאת בנוסף למגבלות אישיות רבות של צליינים המגיעים לכאן בגיל קשיש .צרכים שונים אלו יוצרים בעיות לוגיסטיות רבות אשר דרכי הבשורה אמורות לתת להן פתרון. התנועה בדרכים המתוכננות משלבת קטעי הליכה רגלית, רכיבה ,נסיעה ושיט. הדרכים הותוו באופן כזה שתעבורנה בסמוך לישובים קיימים אשר יספקו את עיקר התשתיות התיירותיות הנחוצות. מערכי אירוח מגוונים בכפרים בשיטת האכסניות "והצימרים", מסעדות עממיות, חניונים, דוכני מכירה ושאר פעילויות תיירותית – ההולמת את רוח הפרוייקט. בישראל קיימת לאחרונה תנופת פיתוח ובניה בהיקפים שלא ידענו עד כה. תנופה זו עם הפיתוח והשגשוג גובה גם מחיר כבד של חיסול השטחים הפתוחים והריסות נופים היסטוריים ואתרי טבע ייחודים וחשובים לרבים בעולם. פיתוח מאוזן בתחומי "שמורת תרבות ומורשת" היא עיקרה של " דרך הבשורה". הדרכים הללו, באמצעות ההולכים בהן, יכולים להיות עילה מצויינת לשמירה של הנופים והאתרים כמשאב מניב לתמיד.

יזם: החברה הממשלתית לתיירות.