שיכוני ההסתדרות גבעתיים

מהות הפרויקט: שימור מתחם שיכונים והסבתו לקומפלקס ציבורי

כחלק מפרויקט פינוי בינוי של מתחם ההסתדרות

פרוגרמה: מגורים וציבור

סטטוס: בתכנון

שנת התחלה: 2014

יזם: עיריית גבעתיים

מתכנן התכנית: בר הרשקוביץ אדריכלים

 

מהות הפרוייקט:
המתחם לשימור, כ-11 דונם בשטחו, הוא חלק מ"מתחם שיכוני ההסתדרות" הכולל כ-914 יח"ד בחמישה מבנים ומשתרע מרחוב יצחק רבין בצפון עד לרחוב אלוף שדה בדרום בשטח כולל של כ- 100 דונם. מבחינה אדריכלית המבנים דומים זה לזה (בשינויים קלים), המגוון התכנוני המשמעותי בשיכון מושג באמצעות העושר הרב באופן הצבת המבנים ביחס לרחוב, זה ביחס לזה, ומכאן – צורניות ומורכבות השטחים הפתוחים ביניהם.
המתחם לשימור של שיכוני ההסתדרות מותיר מרקם שיכוני אותנטי בן חמישה מבני מגורים משני טיפוסים וכן צמחיה בוגרת בשטחים פתוחים.
פרוייקט השימור מתאפשר בתנאי הריסת רוב המבנים בשיכון ובניית מגדלי מגורים בשיטת "פינוי בינוי" מסביבו ומעבר תושבי מתחם השימור אליהם.

 

המתחם שנותר מכלל השטח ואשר מיועד לשימור יאפשר נגישות מלאה לציבור בשל הסבתו למתחם ציבורי הכולל גני ילדים, סדנאות אמנים ושימושים ציבוריים אחרים.
בהבטחת הנגישות הציבורית ושימוש הקהילה במבנים ובמתחם – מתממש החזון השימורי.
בפרוייקט זה שימש משרדנו כיועץ שימור לתכנית פינוי-בינוי במתחם ההסתדרות גבעתיים, בתכנון בר הרשקוביץ אדריכלים.

 

רקע:
מבני השיכון הפכו במרוצת השנים לחלק בלתי נפרד מהנוף בישראל.
יש שיאמרו כי זה נוף גנרי וחסר ייחוד, יש שיאמרו שזהו נוף אפרורי של מבני מגורים מזדקנים.
מה אם כן ראוי לשימור בנוף שכזה?

דווקא היום יותר מתמיד, לנוכח דרישות הפיתוח והצורך האמיתי בהתחדשות עירונית, עולה ההכרה במשמעות ובחשיבות של הבנייה השיכונית כחלק עיקרי מההיסטוריה של "הפרויקט הישראלי" (1950-1960) וגובר הצורך לחשיבה חדשה אודות האפשרויות הגלומות בשימורו של השיכון.

מתחם שיכוני ההסתדרות הוא חלק מפרויקט שיכון רב היקף בעיר גבעתיים בסוף שנות ה-50 ותחילת שנות ה-60 שתכליתו הייתה לשכן מספר רב של עולים חדשים בזמן קצר כחלק מפרויקט חיסול המעברות במדינה הצעירה. שיכונים אלו, כמו כל פרויקטי השיכון בארץ, התאפיינו בנסיון לפתח אדריכלות חדשה, עניינית, שהפונקציה היא העיקרון המוביל בבנייתה ובו בזמן משתמשת באמצעים טכנולוגיים מתועשים על מנת ליצור בניה המונית וזולה יחסית בזמן קצר ככל האפשר.