ראשון לציון – פרק השימור בתכנית מתאר כוללנית לעיר ראשון לציון

רקע:
ראשון לציון הינה אחת מהמושבות הראשונות של העלייה הראשונה. מושבה חקלאית יהודית בארץ ישראל בעת החדשה. ראשון לציון שמרה על רציפות התיישבותית, הרבה בזכות עזרתו של הברון רוטשילד.
שמה של המושבה ראשון לציון ניתן באפריל 1882 טרם מציאת הקרקע, השם לקוח מתוך ישעיהו מ"א, 27 "ראשון לציון הנה הנם ולירושלים מבשר אתן". אדמת ראשון לציון נקנתה מידי מוסה ומוסטפה אל דג'ני, והיא בת 3340 דונם. השטח כונה "ארד עין-אלקרא" על שם המעיין הקרוב. השם תורגם ל"אדמת עין הקורא" על ידי הרוכשים אשר יחסו שם זה לסיפורי שמשון הגיבור.
האדמה נרכשה ביום ה-25.7.1882. מכיוון שעל פי החוק העותומני לא ניתן לרשום בטאבו את האדמה ע"ש נתין זר, האדמה נרשמה על שם סגן הקונסול הבריטי ביפו, חיים אמזלג. העלייה לקרקע הייתה ביום שני ה-31.7.1882. בשנת 1915 ביקר במושבה ג'מאל פאשה אשר היה המושל הצבאי בסוריה וארץ ישראל. ג'מאל התרשם מאוד מהמושבה ונתן לה 20 אלף דונם נוספים במערב באזור החולות עד שפת הים.
בשנת 1922 ראשון לציון הוכרזה כמועצה מקומית והחלה להתפתח בקצב מהיר. בשנת 1931 היו בראשון לציון 2525 תושבים ובה 648 בתים. בשנת 1950 ראשון לציון קיבלה מעמד של עיר.
בראשון לציון חובר ההמנון הלאומי.

בראשון לציון בלטו מוסדות ציבוריים נוספים אשר מעידים על הערכים עליהם נוסדה המושבה.
בראשון לציון הוקם בית הספר העברי הראשון שבו למדו עברית בעברית.
בית העם נבנה על ידי האיכרים וביוזמתם והיה למעשה בית העם העברי הראשון.
גן המושבה, כיום "גן הברון", היה מוסד ציבורי לכל דבר. במקום היה משק קהילתי לטובת המתיישבים וכן חוות ניסיונות שנוהלה על ידי פקידי הברון. במהלך המאה העשרים בגן ניטע פרדס. הגן היה אתר קבלות הפנים המרכזי במושבה. קבלות הפנים להרצל, בלפור, צ'רצ'יל, וכמובן הברון רוטשילד נערכו בין שדרת התמרים.
הקמת היקב:

הברון רוטשילד ביקר לראשונה במושבה בשנת תרמ"ז, 1887, ובו החליט על הקמת היקב, ובתשרי תרמ"ח הונחה אבן הפינה. היקב תוכנן על ידי גוטליב שומכר בן העדה הטמפלרית מהמושבה הגרמנית בחיפה. בראשון לציון הוקמה חברת כרמל מזרחי בשנת 1896.

 

שכונת שיבת ציון:

בעקבות הקמת שכונה זו, עולי שרעב שעלו בשנת 1914 פנו לקק"ל לסידור דיור עבורם. קק"ל נעתרה ורכשה עבורם כחמישים דונם ועליהם בנתה 16 בתים. רוב תושבי שיבת ציון עבדו ביקב ובחקלאות.

 

שכונת נחלת יהודה:

הוקמה כמושב עובדים בשנת תרע"ג (1913) ע"י חובבי ציון. המטרה הייתה יצירת דגם חדש של איכרות ויחד עם זאת המשך אספקת כוח עבודה עברי במושבות. ע"מ ליישם רעיון זה נשלח לארץ אשר גינזברג (אחד העם) והאגרונום אברהם זוסמן. הקרקע נרכשה מערביי הכפר בית דג"ן הסמוך.

 

 
תיאור הפרוייקט: ייעוץ ותכנון שימור במסגרת תכנית מתאר כוללנית לעיר.
ראשון לציון נושאת ערכי מורשת מהמעלה הראשונה. לאור כלל הערכים שראשון לציון מייצגת בקורות הקמתה והתפתחותה ולאור העושר הקיים מבחינת המורשת הבנויה שנותרה בעיר, הוגדרו ערכי השימור בראשון לציון באופן הבא:
ראשון לציון הינה עיר מורשת תרבות שמרכזה ההיסטורי מעיד על מימוש הרעיון הציוני הלכה למעשה. האתרים שנשתמרו במרכז העיר ההיסטורית מאפשרים, תוך שימור ופיתוח נאות, לחוות את החוויה החלוצית הציונית לעומקה.
מתחם מרכז המושבה ההיסטורי של ראשון לציון, כמושבה הראשונה של העלייה הראשונה, נושאת ערכים לאומיים ואף בינלאומיים כמשקפת תופעות חברתיות ופוליטיות של המאה ה-19 וה-20 .
בנוסף למתחם זה הוגדרו בפרק השימור בתכנית שני מתחמים נוספים: שיבת ציון ונחלת יהודה.
כמו כן גובשה רשימת אתרים לשימור ובה כ – 100 אתרים היסטוריים ונוסחו סעיפי השימור בתכנית המתאר הרלוונטית.

 

 

מזמין העבודה: קשת – קידום שרות ותכנון, משה כהן
תאריך התחלה: 3.7.2011
התכנית בשלבי אישור