מכון ויצמן למדע, רחובות – מעונות קלור

רקע:
מבנה מעונות הסטודנטים על שם צ'רלס קלור תוכנן ע"י אדר' אריה אלחנני עבור מכון ויצמן למדע בשנת 1963 . את המבנה בנתה חב' סולל בונה. זהו בניין בן שלוש קומות מעל קומת עמודים חלקית ומרתף עם חצר אנגלית המאווררת מכיוון דרום ומאפשרת כניסת אור לקומה התת-קרקעית.
במקור, שימש המרתף כחדר אוכל, אך במשך השנים שונה ייעודו והתווספו לו חדרי מגורים לסטודנטים. בשל מיקומו בגבול המכון ושכונת מגורים בעיר רחובות, מתקיימת בו סיטואציה אורבאנית-אדריכלית ייחודית. המבנה הוא אירוע עירוני חד פעמי עבור המבנים במכון ויצמן, בו ניצבת חזית הבניין ברחובה של העיר (רח' הנשיא הראשון) ומתאפשרת כניסה רגלית למכון דרך המבנה בתווך שבין המכון לעיר רחובות.
מכאן שלמבנה שתי כניסות ראשיות. אחת מרחוב הנשיא הראשון ושנייה, דרך גן מרשים בתוך מכון ויצמן. כך המבנה זכה בשתי חזיתות ראשיות המטופלות בהקפדה וזוכה לחשיפה מקסימלית. הן לעיר והן לבאי המכון.
סגנון הבניה של המבנה הוא ברוטליסטי האופייני לשנים אלו בקרב האדריכלים בישראל ובנוי מחומרים אופייניים לתקופה: בטון חשוף, עץ, זכוכית, יציקות טרצו וקיר חלוקי נחל . קומת הכניסה משמשת כשטח ציבורי משותף, פתוח ברובו בפתחים מזוגגים כלפי הגן בצד מכון ויצמן. במרכז המבנה פטיו גדול הבנוי במפלס הקומה השנייה ומשמש שטח פתוח המאוורר את חללי המדרגות והמסדרונות. שני גרמי מדרגות פתוחים (משני צדי הפטיו הפנימי) משמשים את דיירי המעונות. מעלית מקורית שהגיעה לקומה האחרונה בלבד (שמשה את תורם המבנה, קלור, ואורחי המכון). במשך השנים שונתה קומה זו והפכה למגורי סטודנטים.
בקומת הכניסה מרוכזות הפונקציות הציבוריות המשותפות: חדר קבלה / אב בית, מבואה, חדר מוזיקה. באזור ההסבה קיר פיסולי מרשים של האמן דני קרוון שאמור היה להיות מואר דרך חלון גג (סקיילייט), אך זה כוסה ונסתם בשל דליפות מים ואין האור חודר פנימה במשך היום.
בחזית המבנה הפונה אל המכון, תוכנן 'גן גסטטנר' ע"י אדריכלי הנוף יהלום-צור שתכננו את רוב השטחים הפתוחים במכון.

 

תיאור הפרויקט:
לאחר שנים בו עמד המבנה נטוש וחסר שימוש, החליטה הנהלת המכון למסור לאדריכל שמואל פוטש את תכנונו של הבניין והכשרתו למגורי סטודנטים בסטנדרטים עכשוויים. הדבר חייב שינוי מהותי בתוך המבנה ואספקת שירותים ומקלחות לכל חדר וחדר, וכן עמידה בדרישות בידוד אקוסטיות טרמיות וסביבתיות. אתגר השימור העיקרי היה לאפשר תוספות בניה מעטות על גג המבנה תוך שמירה על ערכי המבנה וצורתו המקורית על כל פרטיו.
הפטיו תוכנן מחדש בכדי לאפשר החדרת אור ללובי הכניסה ותאורה טבעית לקיר המפוסל – יצירתו של האמן דני קרוון. כל הבטונים החשופים טופלו בטיפול "כירורגי" ושוקמו מבלי לפגוע בטקסטורת הבטון החשוף המקורי. מירב הפריטים החיצוניים המקוריים כגון תריסים, ציפויי עץ בקירות המרפסות, מעקות בטון ופרטים אחרים, נותרו במקומם ועברו ניקוי וטיפול שימורי מוקפד בביצוע המקצועי של חברת "ארכו".
האתגר העיקרי בשימור מבנה חשוב זה היה שימור המשטחים הרבים של הבניין החשוף, המהווים את הסממן האדריכלי העיקרי של סגנון התקופה.

 

 

תחילת הפרויקט: 2011

סיום הפרויקט: קיץ 2014

מזמין העבודה: מכון ויצמן למדע

אדריכל ראשי: שמואל פוטש

מנהל הפרויקט: אפשטיין ניהול פרוייקטים

צילום:אבי לוי